1. שפת הגוף – עמידה נינוחה ולא נוקשה, חייכנות ויצירת קשר עין, מגע קל בזרוע, נוטים להחוות כנעימים ומזמינים.

2. הופעה – גם להופעתנו החיצונית, כמובן, ישנה השפעה משמעותית אך לאו דווקא בעקבות היותנו יפים יותר או פחות: טיפוחח עצמי משדר מסר לפיו האדם הוא בעל מודעות חברתית ואישית, אך טיפוח והשקעה בלבוש עשויים להביא דווקא לפגיעה ברושם הראשוני כאשר אינם מותאמים לסביבה: סביר להניח שאם תגיעי ליום ההורים של בנך בשמלת ערב נוצצת תצרי רושם מרוחק וסנובי ולאו דווקא פתוח ומזמין…

3. להתמקד בדברי האחר – זאת, באמצעות השקעת זמן שיחה באדם השני, הקשבה לדבריו מבלי לקטוע אותו או "למשוך" את השיחה חזרה אליך ויצירת קשר עין. כמו כן, כדאי לשאול שאלות במידה שתביע עניין אך לא תיצור תחושה של חקירה צולבת ולנסות לשאול שאלות "פתוחות" ולא "סגורות", אשר מזמינות יותר לשיחה. למשל, עדיף לשאול "איך אתה מרגיש בעבודה?" ולא "אז אתה אוהב את העבודה?".

4. לפרגן – אנשים נוטים להגיב באופן חיובי יותר לאנשים המחבבים אותם ולכן כדאי להביע הערכה ועניין באדם אותו אתם מבקשיםם להרשים.
להחמיא או להביע התפעלות סמויה מדבריו ("מעניין… לא חשבתי על הזווית הזאת"). עם זאת, חשוב שלא להגזים ולהפוך את גילויי העניין לחנופה או פלירטוט בוטה שיביך את הצד השני.

5. מציאת נושאי שיחה משותפים אז מה אתה יודע על מצב הזאביםהלבנים באלסקה?" יש להיזהר בבחירת נושאי השיחה: מסירת עובדות ("שמעת ש…") עשויה להיות בטוחה יותר מפתיחת השיחה בהבעת דיעות שעשויות לעורר מחלוקת ("חייבים למסור את הגולן. פשוט חייבים"). כמו כן, כדאי להפגין עניין בנושאים בהם איננו בקיאים ("אני ממש לא מתמצאת בתחום. מה כולל התואר בביוטכנולוגיה?") ולהיזהר שלא לפרט באופן מוגזם או "להרצות" על נושאים בהם אנו בקיאים אך סביר להניח שהפרטנר שלנו קצת פחות. הדרך  הטובה ביותר לבחון את מידת העניין שאנו יוצרים היא התבוננות בתגובותיו של בן הזוג לשיחה: במידה והוא מביט לצדדים, נמנע מחיוכים והנהונים וכן הלאה, ייתכן מאוד והוא לא ממש מתעניין במחקר המופלא שערכת על האופן בו מתרבה הדוכיפת…

6. שימוש בחשיפה עצמית "ומאחר ובדיוק השתחררתי מהכלא.." חשיפה של פרטים אישיים עשויה ליצור קרבה ורושם חיובי של פתיחות ורצון לקשר כל עוד היא נעשית במינון מתאים. חשיפה יוצרת תחושה של אמון (נוח לי לספר לך את זה מאחר ואתה מוצא חן בעיני), אך כאשר החשיפה אינטימית מדי (למשל, וידוי על כך שהוריך אלכוהוליסטים כבר בפגישה הראשונה)- עשוי להיווצר רושם של עומס רגשי וחוסר מותאמות חברתית.

7. אופי המידע והיותו חיובי או שלילי – משפיעים על יעילות החשיפה: מסירת מידע חיובי רב מידי תתפס כיהירות ומסירת מידע שלילי רב תצביע על עמדה שלילית. מסירת מידע בעל גוון שלילי מועט, לעומת זאת, עשויה ליצור רושם חיובי כאשר היא מתובלת בהומור. למשל, במקום לומר "הייתה לי שנה כ"כ קשה מבחינה כלכלית, אפילו האוטו שלי נפגע בשתי תאונות, זה פשוט נוראי" ניתן לומר "אני מתחיל לחשוד שמאזדה היא מכונית מקוללת… התנגשו בי פעמיים רק בשנה האחרונה!".

8. לתת צ'אנס שני לרושם ראשוני – כיצד מתגברים על רושם ראשוני גרוע? 
א.
אפשר לכם לתקן את הרושם, במידה ואתם פוגשים שנית באדםם אותו ניסיתם להרשים. במידה ואתם מודעים לקשיים פוטנציאליים,, ניתן להכין את הפרטנר מראש. למשל, ניתן להתריע על ביישנותכם במפגשים ראשונים וכך להקטין את הסיכוי לכך שתתפסו סגורים או יהירים.
ב. במידה ואתם "תופסים את עצמכם על חם" כאשר אתם יוצריםם רושם גרוע ניתן לעצור את ההתדרדרות באמצעות שינוי ההתנהגותת ("אבל מה אתהאוהב לקרוא?").
ג. התנצלות ישירה ("אני לפעמים שואל יותר מדי". "מתנצל אם זהה היה קצת בוטה מדי…").
ד. במקרים בהם אתם חשים כי הרסתם את הרושם הראשוני מולל אדם איתו יהיה לכם קשר בהמשך, ניתן גם לנסות לתקן בדיעבד.. למשל, ניתן לשלוח אימייל או להתנצל ישירות ("כל כך התרגשתי אתמול בערב, והרגשתי שלא נתתי לך להשחיל מילה… מקווה שלהבא אוכל לשמוע אותך יותר").
ה. אם הבנתם שבן שיחתכם אינו חש בנוח עם קינטורים, ניתן לפנותת אליו להבא באופן עדין וענייני יותר להבא.

9. תרגול, תרגול ותרגול  הצגה עצמית היא לא דבר טבעי לאף אחד ולכן כדאי וצריך לתרגל אותה על מנת לחוש בנוח עם הדברים הנאמרים. להתאמן מול מראה, ברכב, ואפילו מול בן משפחה שאתם מרגישים בנוח מולו.